אם את כאן את בטח כבר יודעת שאני מתחזקת תמיד גם את תפקיד הסטודנטית הנצחית שאני.
חלק מעניין השנה היה סמינר של 3 ימים להכשרה מיוחדת לטיפול זוגי בשיטת המפגש של הדי שלייפר.
וחזרתי מלאה בידע מיטיב ורצון להעביר מהטוב הזה הלאה.
וזה יגיע אבל
את בטח זוכרת כמוני את מלחמת איראן הראשונה, הקטע הוא, שממש אז ביוני הייתה ההתחלה של ההכשרה הזו והמלחמה פיזרה אותנו לחצי שנה. אז חזרנו והתכנסנו שוב באותו מקום. עם רוב די מוחלט של מי שהיה שם גם ביוני אבל חלק שהתחלפו כי סמינר- סופ”ש או סמינר אמצע שבוע מבקשים הערכויות אחרות.
ואני, שבחודש יוני הגעתי עם חברת לב מצאתי את עצמי מגיעה לבד. ומתבלבלת היטב מסביב למרחב הזה שלומד זוגיות לבד (שמה לב למוטיב הזה?! באמת שזה היה עניין שהעסיק אותי הפחיד אותי תסכל אותי…).
נכון, זה עניין מקצועי מבחינתי ובכל אופן זה לא היה המרחב לזוגיות האישית שלי.(היו הרבה זוגות שהגיעו כמו עליה לרגל לכוהנת האהבה הגדולה – הדי שלייפר שווה ואפשר ללמוד ממנה עוד כאן)
ועדיין,הלבד היה לי דרמטי.
פתאום פגשתי מכרה מתוקה מהעבר- תמר שאמרה:
“וואי את לבד?! החברה שלך לא הגיעה?! והמשיכה (לתהמתי) ב… איזה כייף לך!”
אחרי שיצאתי מהשוק הרגעי אמרתי לה רגע, תמר, אני מסתובבת עם “אימת הלבד” ואת מספרת לי שזה כייף?!
בואי תתרגמי לי מחדש את המציאות שגם אני אבין את הכייף.
ובפשטות, היא הניחה את המרחב הלא מחייב של לבוא לבד ולהיות מרוכזת פנימה רק בחוויה שלי רק ברצון שלי ולא ב.. אם טוב למי שאיתי אם מעניין לו…
כאילו שיש משהו שמושך אחריות על מרחב ההנאה של מי שאיתי במקום פשוט לחוות ולהיות כל מה שאני וכל מה שאני רוצה כאן ועכשיו.
במקום להתעסק בחוסר, מצאתי חברות נוספות במעגלים משיקים, פגשתי קולגות שהיו רק במרחבי הרשת ויצאו לי מהמסך, הכרתי עוד חברות לב חדשות וגם נהניתי ממש מהלבד והבחירה בעצמי.
ואיך הגעתי לשפות האהבה? הדי שלייפר ממש חידדה ולימדה את שפות האהבה ואת הדרך לעבוד איתם.
היא הדגישה שוב ושוב את החלום שלה להפיץ עוד ועוד את הדרך הזו ולהחזיר לעולם את האהבה
אכתוב על זה מפורט בהמשך.
היום למדתי את הלבד והכייף שבו ואיך מתוך הלבד נפתח מקום עוצמתי ומדוייק ללמוד אהבה
איך את מול הלבד? ואיך מול האהבה?
אם תכתבי, אענה!